Video didn't kill the radio star

בוקר.
ירושלים.
קמתי על הספה בבית של חברים אחרי לילה שנגמר רק שעות ספורות קודם לכן.

למי שלא מכיר – אני ממש לא טיפוס של בוקר. למען האמת, אני עד כדי כך לא טיפוס של בוקר, שכבר מזמן נטשתי את הניסיונות שיגרמו לי להחליק את דרכי פנימה, ובמקומם אימצתי עוד ועוד דרכים להפוך את זמן ההתארגנות שלי לכמה שיותר קצר וחותך – ממש כמו לתלוש פלסטר. מכאן, שלהתעורר באותו הבוקר בבום מהצליל הראשון של השעון המעורר, לצחצח שיניים, להתלבש ולהיכנס מיד לאוטו היו עניין שבשגרה. השוני היחיד היה המיקום הזר, והדרך הארוכה פי 4 עד המשרד. נו מילא.

התנעתי את האוטו, הפעלתי את הווייז, הדלקתי את הרדיו, וקיללתי שלא קולטים כאן את תכנית הבוקר של טל ואביעד. עיר קשה הירושלים הזאת. שום סיכוי שאני מחברת את האייפוד עכשיו! אין לי כוח לשום דבר שיש על המכשיר הזה כרגע. בחוסר חשק שמתי גלגל"צ, ובכל מקרה – בכלל התרכזתי בקול של ההוא מהווייז. "בכיכר – המשך ישר"… איזה יופי זה שלימדו GPS להבין שבמקומות מסויימים "היציאה השנייה" בכיכר זה פשוט "ישר".

בעודי מפלסת את דרכי החוצה מהעיר, ומעבר לקול של הווייז, קול מרוחק של פסנתר מושך את תשומת לבי. חיפוש קצר העלה כי הקול המדובר בוקע מהרדיו של הרכב – אותו רדיו שרגעים ספורים קודם לכן זכה לקללות על חוסר יכולת הקליטה שלו. תוך שהפניתי את המבט לפאנל הנשלף האומלל, הקול התחדד והתחזק. הצטרפו אליו מילים שסיפרו על מישהו פעם… ספינה… אושר…

אותו רגע, המסגרת המטושטשת בקצות העיניים שלי נעלמה, והאזניים שלי החלו להפריד בין קול הווייז לקול הרדיו. לא רציתי לפספס אף חלק. ובעיקר, לא רציתי לפספס את הסוף – קצת מחזיקה אצבעות שהשדרן (או שזה היה שדרנית?) ייתן את פרטי השיר. בצורה קצת מצחיקה – מתישהו לקראת סוף השיר, כאשר עצרתי להתרכז רק בכביש ובכיוונים – פספסתי שורה או שתיים, שאפילו היו יחסית קריטיות בתוכן שלהן, מה שגרם לי עוד יותר לרצות לשמוע את השיר הלא מוכר הזה שוב.

 

"ואני הטיפשה לא הקשבתי ללחן"

בשנת 1979 צמד בשם The Buggles שחרר את הסינגל Video Killed the Radio Star, שזכה להצלחה מסחררת. כשנתיים לאחר מכן, באוגוסט 1981, הקליפ של השיר המדובר זכה לפתוח את שידורי ערוץ MTV כיריית פתיחה סימבולית של הערוץ. השיר המקורי מתעורר לחיים בעולם בו נראה שהטלוויזיה חדשנית יותר, סקסית יותר, ועל פניו נראית טובה יותר מהרדיו בכל אסקפט בידורי שהוא.

 

"We hear the playback and it seems so long ago"

21 שנה לאחר מכן, והרדיו עדיין לא מת. אפשר לייחס את זה ללא מעט דברים, אבל למה לפגוע בסיפור שבא לתאר תחושות קסומות עם פרקטיקה פשוטה יחסית?…

אז הפעם, מסתבר שהכרתי שיר חדש של עברי לידר. לא כל כך יצא לי לשמוע עברי לידר עד אותו רגע, למעט הדברים המוכרים מאוד. אני עדיין לא יודעת אם אוהב את שאר החומרים שלו באותה מידה או שזה היה קטע חד פעמי בינינו, אבל ביני לבין הרדיו וההפתעות האלו שהוא משאיר לי לצד הדרך – זה כבר רומן של שנים.

"ואפילו שלא התאמנו ביחד – הוא המשיך לנסות ולכתוב לי שירים…" 

איזה מזל שאני לא הבנאדם היחיד שקשה לו לקום בבוקר.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “Video didn't kill the radio star

  1. רדיו עוד יחיה שנים, בין אם בגלל ההפתעות, בין אם מהרצון לחדשות.

    בכל מקרה אכן זיהית קפסולת זמן מעניינת… 🙂

  2. האמת שגם לי יצא להיתקל בשיר של עברי לידר די במקרה, כאשר חברה השמיעה אותו במשרד, וממש הצלחתי להתחבר אליו.
    ירושלים היא לא עיר כל כך קשה.. פשוט צריך להתרגל אליה 🙂

    תמשיכי לכתוב!

    רעות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s