27

אני רוצה לחיות כאילו שאני אמות בגיל 27.

אני לא חושבת שאני אמות בגיל 27
גם לא רוצה למות בגיל 27
אני רק רוצה לחיות כאילו שאני אמות בגיל 27.

לא כמו חברי המועדון ממנת יתר או התאבדות
לא אלכוהול וקוק וקרחת ומכוני גמילה
אני רוצה את הכל –
בית, משכנתא לכל החיים, ילדים, בעל להזדקן איתו, משפחה, חברים, קריירה, חתולה.
לא חתולה.
אבל כלב. אפילו שניים.
תמיד רציתי כלב כשהייתי ילדה.
חשבתי שיהיה לי כלב עד גיל 27,
אבל חיים, דירה שכורה, שותפים, עבודה.

אני רוצה לחיות את הכל כאן ועכשיו
לא לבזבז זמני לשווא על הכוכב הזה
לנוע עם הרוח בין משב למשב
בין ענן לענן
אני רוצה למתוח את גבולות הזמן
לחוות את העולם הזה בבום
לחיות כמה תקופות חיים שונות בכל רגע נתון
אני רוצה למתוח את גבולות הזמן עד תום
נניח – למה לישון?
אני ארוויח שליש חיים על התנהגות טובה
השקעתי בזה לא מעט מחשבה –
ומצאתי תרופה לעייפות המצטברת כתוצאה מעולם שרץ
אני מדברת על שנ”צ
אנשים שרודפים אחרי החיים – מוותרים על שנ”צ של סוף שבוע,
אנשים שנהנים מהחיים – מכילים אותו.
אני – רוצה להכיל את השנ”צ.

אני לא רוצה לוותר על חומוס של שישי בצהריים או על ים של שבת
אני רוצה לפתוח כל סופ”ש בפנקייקים או וופל בלגי
אני רוצה לקלל את עצמי על כל הפנקייקים והוופל הבלגי ולעשות ספורט שלוש פעמים בשבוע.
אני לא רוצה לנדוד בין שאריות סופ”ש – אני רוצה שגרה שעושה לי טוב
אני רוצה לצעוק שירה ברחוב,
ללחוש רצון על במה,
ושחצי קהל יחשוב “מה 27 מה? צעירה”.
אני אחשוב – שנ”צ.

אני רוצה קפה על המרפסת לבד,
ויין על המרפסת עם עוד אדם אחד לפחות
ייין על המרפסת שנמזג לתוך שיחות חסרות גיל ומלאות הרהורים
מרפסת בה זרים הופכים חברים
וחברים נשארים
מרפסת מכילה, מרפסת מעצבת חיים.

I wanna wear sunscreen!
אין לי מושג מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי – לא כשהייתי בת 22 – ובטח שלא עכשיו.
בגיל 27, אני רוצה להסתכל אחורה ולהגיד שעשיתי
לכל הפחות – להסתכל אחורה ולהגיד שניסיתי.
אני רוצה לחיות את חיי כאילו אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי, אבל לעשות משהו ששווה אותם בכל רגע נתון.
אני רוצה לחוות את העולם הזה בבום.

אני רוצה שהחיים שלי בגיל 27 יהיו ראויים להיכנס למועדון. להיכנס לפנתיאון.
אני לא רוצה לבחון את זה מול המציאות – אין לי תכניות למות בגיל 27,
אני רק רוצה לדעת שאם אסתכל אחורה – יהיה מה לראות.
הבעיה היא שעכשיו אם במקרה משהו יקרה –
בטח יגידו “היא ידעה את זה… היא חיה כאילו… זה מה שהיה אמור לקרות” –
לא, אני לא יודעת כלום – אני לא הולכת למות בגיל 27, אבל mark my words – אני הולכת לחיות!
וגם עכשיו זה כאילו הפוך על הפוך כי יגידו “היא ידעה את זה שנגיד…"
ואני אומרת – לא, אני לא רוצה להישמע חכמה בדיעבד – אני רוצה לחיות כאילו אמות בגיל 27 תמיד.

גם בגיל 90.
אבל עד שם, כן? אח”כ זה רק קקי, פיפי, ואלצהיימר – לא כדאי
אני רוצה להזדקן כאילו שאני בת 27 ומצאו תרופה לאלצהיימר.
ולסרטן.
אם כבר יש לי זמן, למה לחשוב רפואה בקטן?
אני רוצה לא לפחד לחשוב בקטן.
לחשוב בגדול – זה כל אחד יכול – לטפס על האוורסט, לכבוש את העולם
וכן, אני חולמת גם את כל זה, אבל רוצה גם סתם כמו כולם
אני רוצה את הכל –
בית, משכנתא לכל החיים, ילדים, בעל להזדקן איתו, משפחה, חברים, קריירה, שני כלבים
מרפסת –
לא חייבים, אבל על זה כבר סימנתי וי
אני רוצה שהעולם יפסיק לברוח לי בין האצבעות בזמן שאני מנסה למתוח את גבולות הזמן
או זה, או תרופה לסרטן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s