“אל תוותר לעצמך” – נו יופי
כשחוסר בטחון הפך להיות סימן לאופי
אפילו שקט יחסי פתאום מרגיש כמו משהו רע
כי אם שקט מדי אז עוד שנייה תגיע סערה
מתח מתמיד שלא נותן לי מנוחה
הפחד לפספס פנייה שמובילה להצלחה
מעוותים לי ת’תפיסה ושוחקים אותי עד תום
שכחתי – כשהגלים שקטים אפשר לזרום אז
כשהכל עולה
תפתח מפרשים ותתן לזרם
לסחוף לחול – במילא
בסוף כבר תבין מה קורה בעצם
הסתכלתי על הים שלוש שניות ודי
אבל השמש סינוורה אותי יותר מדי
אולי זה קצת טיפשי אבל רציתי קצת יותר
להישען אחורה ולראות איך שהים נהיה סוער
אז התעוררתי – זרמתי על מי מנוחות
והמצב נראה טיפה יותר רגוע – לפחות
יש הצלחות קטנות
אולי מותר קצת להנות
אז הסתכלתי על הים
נו די, מספיק לבהות
עיניים רק למטרה – אנחנו עוד לא שם
אין זמן לתהיות, אין זמן לבהיות בים
עדיין יש ימבה-בלאגן והעובדות בשטח
מזכירות שאין עדיין מקום לירידה במתח
אז בטח – שאין עוד רגע לבזבז
אני צריכה את כל המשאבים כדי להתרכז
ולהוציא מעצמי כמה שיותר
ומה עם מנוחה? אולי ביום אחר
כשהכל עולה
תפתח מפרשים ותתן לזרם
לסחוף לחול – במילא
בסוף כבר תבין מה קורה בעצם
הסתכלתי על הים שלוש שניות ודי
אבל השמש סינוורה אותי יותר מדי
אולי זה קצת טיפשי אבל רציתי קצת יותר
להישען אחורה ולראות איך שהים נהיה סוער
נדמה לי שראיתי את הכל הפוך
אולי שווה לי להאט ולהוריד טיפה הילוך
אולי בעצם זה הזמן שלי לחזור ליסודות
לסמוך יותר על האינסטינקטים – פחות על העובדות
אני חוזרת לעצמי ומתאפסת
מיקוד במטרה, כוס קפה על המרפסת
עוצרת לשלוש שניות בשביל מבט לים
כשנהנים קצת מהשקט אז הרעש נעלם
הסתכלתי על הים שלוש שניות ודי
אבל השמש סינוורה אותי יותר מדי
אולי זה קצת טיפשי אבל רציתי קצת יותר
להישען אחורה ולראות איך שהים נהיה סוער
שירי לדלסקי 