חיבוק

לפעמים, אתה פשוט צריך חיבוק.
אני יודעת את זה, כי לפעמים כשאני צריכה שיבינו אותי, ומרגישה שהכל מתפרק
אז אתה פשוט בא ומחבק.
כמו אומר "אני מבין שמשהו קורה, אבל אני לא תמיד טוב בלהבין"
וחיבוק זה תמיד נחמד, אבל לא תמיד מתאים.
ושנינו טובים בלדבר בלי מילים, אז בדרך כלל זה עובד –
גם אם זה לא מתאים, זה נחמד, ועוזר להתמודד.
כנראה בגלל זה, לפעמים אתה פשוט צריך חיבוק.

אתה לא תמיד רוצה שיבינו אותך, אז אתה מתחמק.
ואני – אני טובה בלנסות להבין, אבל לא תמיד טובה בלחבק…
דווקא אומרים שיש לי חיבוקים טובים – מספקים כאלה, שמראים שאני שם, אבל באמת – לא סתם.
לא חיבוקים רגילים של אמירת שלום, עם שתי טפיחות על הגב, כאלה של לצאת ידי חובה –
חיבוקים מאהבה.
וזה בדיוק מה שאתה צריך, אבל לא תמיד קל לי לתת
הלוואי שיכולתי, באמת!
זה לא שאני לא מנסה, אני פשוט מפספסת את הרגע המתאים
ואז אתה מתרחק עוד קצת, ואי אפשר להאשים אותך,
כי אם אני הייתי במקומך, גם אני הייתי מתרחקת.

מצחיק – מפריד בינינו מרחק של צעד, אולי אפילו פחות
אבל זה מרגיש כמו 100 קילומטר לפחות
ואני מנסה לפצות על הפער, אבל נראה שזה לא משפיע
זה כמו ההוא מהפרדוקס שאף פעם לא יגיע
רק יעבור חצי דרך כל פעם, אז מה הטעם?!
זה גורם לך לחשוב…
אולי גם מרחק דמיוני של 100 קילומטר הוא מספיק קרוב.
הרי שנינו טובים בלדבר אחד עם השני בלי מילים
אז אולי לפעמים צריך פשוט לחבק, גם אם זה לא מרגיש מתאים

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s